המסע של פרוונה \ דבורה אליס \ מגישה טל מוסרי ט3

הספר מספר על ילדה בשם פרווונה שחיה עם משפחתה תחת שלטון הטליבאן.
בשנת 1995 עלתה תנועת הטליבאן וכבשה את רוב החלק הדרומי והמזרחי של אפגניסטן תוך פחות משנה. תוך זמן קצר השתלטה מפלגת המוג'אהדין (לוחמי הטליבאן) על כ-90% מהמדינה כשהיא זוכה בתמיכתם של למעלה מ-80% מהאוכלוסייה. שאר האוכלוסייה תמכה בפלג השיעי-קומוניסטי, שהמשיך לשלוט בצפון המדינה ונאבק על השלטון בה. משעלה הטליבאן לשלטון קבעו ראשי התנועה את חוקי האסלאם כחוק המדינה, ושינו את מערכת החינוך במדינה לחינוך המבוסס על הקוראן, ללא השפעות מערביות. זאת למרות איום של האו"ם להפסיק את הסיוע הכלכלי והרפואי למדינה.

בספר מסופר על ילדה בת 11 בשם פרוונה.פרוונה היא ילדה שחיה עם משפחתה באפגניסטן תחת משטר הטליבאן,הטליבאן סגרו את בתי הספר ואסרו על שמיעת המוזיקה ועל צפייה בטלוויזיה. נשים נאלצו ללבוש בגדים ארוכים המכסים את כל גופם ואסור עליהן לצאת מהבית ללא ליווי של גבר. פרוונה מנסה להתמודד עם העוני , הרעב,המגבלות החמורות וההפצצות הבלתי פוסקות. היא מתגוררת עם משפחתה בחדר קטן בבניין הרוס כיוון שביתם נהרס במלחמה. כדי לעזור בפרנסת המשפחה פרוונה מתחפשת לילד וחווה חויות יוצאות דופן שלא כל ילד רגיל חווה. לאחר שפרוונה מנתקת קשר עם משפחתה שנסעו לצפון היא יצאה למסע בעבותיהם וחוותה חויות בלתי רגילות.

הספר נפתח בכך שפרוונה יושבת עם אביה בשוק ועוזרת לאביה בעבודתו בקריאת המכתבים.

פרוונה בקשר טוב עם שני ההורים שלה אך במהלך קריאתי הרגשתי שפרוונה יותר מחוברת לאבא שלה מאשר לאמא שלה. פרוונה יותר מחוברת לאביה מפני שהוא יוצא לשוק מספר סיפורים מעניינים וזה מה שמעניין את פרוונה,ואמא של פרוונה נמצאת כל היום בבית כיוון שאסור לה לצאת אז היא מנקה ביחד עם אחותה הגדולה של פרוונה נוריה,הן מנקות יחד את ביתם הקטן כל היום ופרוונה לא רואה עניין בכך לכן היא מחוברת יותר לאבא שלה. אני גם מחוברת לשני ההורים שלי אך בניגוד לפרוונה  אני יותר מחוברת לאמא שלי מאשר לאבא שלי, אני אוהבת לעזור לאמא שלי לנקות ולסדר ולעזור לה בכלל אך אני אוהבת גם לבלות עם אבי. במהלך הסיפור אמה של פרוונה התייחסה אליה יחס קצת מזלזל ולא יפה למשל שהכריחה את פרוונה ללכת לברז המים להביא מים פרוונה ביקשה לנוח ואמה לא הסכימה היא טענה שתנוח טוב יותר שתסיים את עבודתה, שקראתי איך אמא של פרוונה מדברת אליה זה הכעיס אותי מאוד וגם העציב אותי לראות שככה אמא מדברת אל ביתה.

במהלך הסיפור נתקלת פרוונה במספר קשיים שמתקשה להתגבר עליהם.
כאשר אביה של פרוונה נכנס לכלא לאחר שהטליבאן תפסו אותו לא היה מי שייצא לעבוד ויפרנס את המשפחה לפרוונה היה קשה עם זה וידעה שהיא היחידה שתוכל להציל את המצב לכן התחפשה לבן גזרה את שערה ולבשה בגדים של בן ויצא לשוק לעבוד בתור בן.
קושי נוסף שנתקלה בו פרוונה במהלך מסעה הוא שלא היה לה ולילדים במצאה ברך מקום לישון ואוכל לאכול אך תמיד הצליחה למצוא להם מחסה וקצת לחם גם אם הייתה צריכה לגנוב או לקבץ הייתה עושה זאת על מנת שיהיה להם.
ריגש אותי מאוד לראות כיצד פרוונה נאבקת על חייה כדי למצוא לחבריה מקום לישון או אוכל לאכול.
בחיי היומיום שלי גם אני נתקלת בקשיים ותמיד מוצאת פתרון.
למשל כאשר אני מקבלת ציון לא טוב במבחן אני מספרת לאמא שלי והיא מעודדת אותי ותומכת בי ונותנת לי עזרה במידת הצורך.

 

במהלך הסיפור נתקלת פרוונה במספר רב של דילמות ולא יודעת כיצד לפתור אותן.
למשל כאשר משפחתה של פרוונה הציעה לה להתחפש לבן על מנת שתוכל לצאת לשוק ולמכור דברים מבלי שיתפסו אותה. פרוונה לא יודעת מה לעשות מצד אחד היא לא רוצה להתחפש לבן כי היא תצטרך לגזור את שערה שאהבה כל כך היא תצטרך ללבוש בגדים של בנים ולא רצתה שזה יקרה מצד שני היא הרגישה חייבת לעשות את זה כדי להביא כסף ואוכל למשפחתה הענייה שלא היה להם פרוטה .לבסוף היא החליטה להתחפש לבן , לגזור את שיערה ולשים בגדים של אחיה הגדול שהתפוצץ ממוקש. 
דילמה נוספת שעוברת פרוונה במהלך מסעה , שאוזיה חברתה של פרוונה שפגשה במקריות בשוק מציעה לה עבודה שבה הן ירוויחו הרבה יותר כסף ממה שהן מרוויחות בשוק, העבודה שהציעה חברתה הייתה ללכת לחפור קברים על מנת למכור את העצמות פרוונה לא ידעה מה לעשות היא חששה מאוד ללכת לעבודה הזאת אבל ידעה שאם היא תעשה את זה היא תרוויח יותר כסף לה ולמשפחתה מצד שני היא פחדה מאוד לחפור קברים, לבסוף החליטה לעשות את העבודה הזאת. שקראתי את זה חששתי מאוד לחייה של פרוונה איך ילדה בת 11 יכולה לחוות את המראות הקשים האלה. 

שקראתי את הקטע שמשפחתה של פרוונה עזבה אותה ונסעה לצפון הייתי בטוחה שבסוף הסיפור פרוונה תמצא את משפחתה שלמה ומלוכדת ותעזוב את "אחיה" האחרים שמצאה במהלך מסעה. מה שקרה זה שפרוונה מצאה את משפחתה אבל לא במלואה אחיה הקטן עלי מתה והיא פגשה רק את אמא שלה את אחותה הגדולה נוריה ואחותה הקטנה מרים, האחים שלה שפגשה במהלך מסעה נשארו לחיות איתה ועם אמא ואחיותיה והם נהיו משפחה אחת ומלוכדת. לא ציפיתי שזה מה שיקרה ואכן הופתעתי, שמחתי לשמוע שפרוונה מצאה את אמא שלה ואת אחיותיה ולא נטשה את אחיה החדשים והם נהיו משפחה אבל גם הייתי מאוד עצובה לשמוע שאחיה הקטן עלי מת .

בהתחלה שהתחלתי לקרוא את הסיפור חשבתי שהוא לא יעניין אותי בכלל אבל שהמשכתי לא יכלתי להפסיק הסיפור מעניין ומושך ואני שמחה שקראתי אותו. בעקבות הספר למדתי דברים רבים, למשל מהו הטליבאן כיצד חיו האנשים תחת המשטר שלו. למדתי מהסיפור דברים רבים על עצמי ובכלל, למדתי שכאשר אני נתקלת בקשיים אני יכולה לפתור אותם בכל דרך אפשרית , למדתי להעריך כל מה שיש לי ושיש לי הורים שדואגים לי למזון למחסה ,ישנם אנשים וילדים בעולם שלא זוכים לדאגה כזאת. למדתי מהסיפור שהחיים יכולים להשתנות ברגע ומגיעים בחיים למקומות שלא חשבנו עליהם בכלל. למדתי שהחיים קצרים וצריך לנצל אותם ולהכיר אנשים חדשים שאולי עברו מסע דומה למה שעברנו, כמו שפרוונה הכירה את הילדים במהלך מסעה ולבסוף הם נהיו אחים.